בישראל ארנדט היא עדיין דמות מעוררת מחלוקת. היא דחתה את תפיסתה הפוליטית והפילוסופית של המדינה היהודית כקורבן נצחי, הציעה אופציה יהודית קוסמופוליטית וראתה בעיני רוחה מדינה דו-לאומית שבה חיים יחדיו יהודים וערבים. הצעה זו נתקלה בהתנגדות ציונית חריפה.
שי עבאדי, יליד ירושלים (1965), היה ודאי מודע לכך כאשר החל לעבוד על "פרויקט ארנדט" שלו ב- 2003. כנקודת מוצא ליצירתו, השתמש האמן והמורה לאמנות במוזיאון תל-אביב בתמונות של ארנדט מפרקי חיים שונים: ארנדט הצעירה והיפה בגרמניה, ארנדט הפילוסופית המעשנת, וארנדט הזקנה עונדת שרשרת פנינים.
התמונות חסרות רקע מוגדר, ואת הפנים הרשומות בפרוטרוט הוא ממקם באופן חופשי בחלל התמונה, כאשר נקודת המוצא מנותקת, מרחפת או יוצאת מאחת מפינות המשטח ומושכת על הגיליון מעין מעטה פטינה המשרה חינניות קלאסית לעבודות ( פטינה,תרכובת היוצרת מראה מיושן לפסלים וכדומה). בתמונות אחרות הוא מקיף או פורש על הדמות המצוירת משטחים כהים של צבע ויחד עם שכבות הגלזורה נוצר בעבודות זוהר אינטנסיבי. במקביל לאלה ממקם עבאדי שתי תמונות העשויות בתנועות מכחול אקספרסיביות : "Days of Future Passed 1" ו- "German Expressionism" תמונות המצביעות על הקשר עם תולדות האמנות. ב-" Totalitarismus " מופיעים ההקשרים הפולטים, כאשר אגרופה הקפוץ של ארנדט תומך בסנטרה.
חוסר השקט הכרוך בנושאים מתחזק בעבודות על מצע העץ: סיגריה מעוכה, הקסדה המפורסמת של סיגריות "גולוואז", שני כדורי אקדח ( "European Education" ) ואם וביתה שפניהן הוכהו והושחרו (" Muttersprache "). בעבודות אלה משתמש עבאדי בטכניקה של עיפרון חשמלי.
סדרת הרישומים של הפורטרטים והסימבולים המושחרים והמחוררים בעץ קונטרסטית מאד יחסית לפורמט הקטן שלהם. הרישומים עשויים בעדינות על פני המשטחים שקורנים מתחת בטקסטורות העץ שלהם . זוהי סדרה מלאה בסמלים ובמשמעויות.
תערוכה מפתיעה ומשכנעת של שמונה-עשרה עבודות, שהגיעה בזמן הנכון לקראת יום הולדתה המאה של ארנדט שחל בסתיו 2006.
