העובדה שחנה ארנדט אינה בין עשרת "האישים היהודים" של אנדי וורהול אינה מקרית - כך טען אריק רידל, אוצר המוזיאון היהודי בפרנקפורט, בפתח דבריו על הסדרה "פרויקט ארנדט" של שי עבאדי כשהוצגה במוזיאון. ואכן, בחירתו של עבאדי בדמותה של התיאורטיקנית הפוליטית היהודייה- גרמנייה כנושא לסדרת עבודות מציבה את שאלת הבחירה בגיבור התרבות היהודי-ישראלי כנטועה עמוק בשיח האידיאולוגי של המקום והזמן. ארנדט היא מן הדמויות המרכזיות והשנויות במחלוקת בחשיבה הפילוסופית-פוליטית של המאה העשרים. למרות עבודתה למען יהדות אירופה במהלך השואה ואחריה, ואף שהזהות היהודית זכתה למקום מרכזי בתפישת עולמה, ארנדט הוקעה בידי הממסד והציבור בישראל, כמו גם בידי חוגים רחבים בעולם היהודי. ההוקעה נולדה בין היתר בעקבות ביקורתה על אופן התנהלותה של מדינת ישראל במשפט אייכמן, וכן בעקבות השאלות שעוררה ארנדט באשר לדמותו של אייכמן עצמו, והוצגו בספרה "אייכמן בירושלים – דו"ח על הבנאליות של הרוע". ואולם, בשנים האחרונות זוכה הגותה של ארנדט לדיון מחודש ולעדנה מסוימת בישראל.
אירנה גורדון, ספטמבר 2010
הטקסט המלא באתר "בית התפוצות".
